- לאחר ההשתלה יש לשים קומפרסים של קרח מעל איזור הניתוח.
- אסור לירוק, אסור לשטוף את הפה, אסור לקנח את האף, אסור לעשן! אסור לאכול ולשתות מאכלים חמים וקשים.
- מותר לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות קרים ופושרים כמו מוצרי חלב, גלידה וכדו’. אפשר למצוץ קוביות קרח.
- יש לקחת את התרופה האנטיביוטית בהתאם להוראות שנתנו לך. אם ניתן לך מרשם לתרופות אחרות, יש לקחת גם אותן.
- במידה והינך נוטל תרופות שונות, אין להפסיק את השימוש בהן אלא אם כן התבקשת לכך. בשום אופן אסור לצום או לשנות את המינון התרופתי הקבוע שלכם.
- לאחר הרמת סינוס יש להימנע מלקנח את האף, ולהשתמש בטיפות האף שנרשמו במרשם! כמו כן מומלץ לישון ע”ג מספר כריות בכדי להגביה את הראש והצוואר, ולהיעזר בכוח הכובד למניעת הצטברות נוזלים והפרשות בחלל האף והסינוסים
- לאחר הרמת סינוס מומלץ לא לטוס ולא לצלול לפחות 3 חודשים, הפרשי הלחצים שנגרמים גם בסינוס בעקבות טיסה/צלילה עלולים להיות מסוכנים לסינוס שעבר ניתוח!
- כאבים עלולים להופיע בחלוף האלחוש המקומי ולהמשך מספר ימים. ב 24 שעות הראשונות מומלץ ליטול כדורים נגד כאבים באופן סדיר (כל 8-12 שעות) גם אם אין כאבים חזקים
- נפיחות היא תופעת לוואי שכיחה אחרי ניתוח. כדי להקטין את תופעת הנפיחות מומלץ לעשות קומפרסים קרים על הפנים באזור הניתוח למשך 10 דקות לסירוגין במשך מספר שעות.
- יציבות האזור חיונית להצלחת הטיפול ולכן יש להימנע מהפעלת כוחות, לעיסה או הברשה על אזור ההשתלה במשך כשבועיים לאחר ההשתלה.
- דימום קל עלול להופיע, וכדי לעצור אותו יש להניח על המקום פד גזה או שקית תה לחה למשך 15 דקות בלחץ קל.
- לאחר 24 שעות
- להבריש ולנקות היטב.
- כשבוע לאחר הניתוח יש להגיע למרפאה לביקורת והוצאת תפרים.
- לאחר השתלות בלסת העליונה בדר”כ מומלץ להמתין 6 חודשים עד לשיקום.
- לאחר השתלות בלסת התחתונה בדר”כ מומלץ להמתין 3 חודשים עד לשיקום.
מכתשית יבשה
זהו סיבוך לא נפוץ (כ2% מהעקירות) ובו קריש הדם שנוצר לא מקובע היטב לעצם הלסת ומתפורר או נשטף, ותהליך הריפוי הטבעי של הפצע נתעכב או נעצר. גורמי סיכון הינם למשל עישון, יריקות חזקות של רוק או של שטיפת פה מוקדם מדי (אין לבצע הנ”ל ב24 שעות הראשונות לאחר העקירה), ויש הטוענים שיש קשר לגלולות למניעת הריון. הסימנים הם כאב חזק מאוד שמתעורר ולא נרגע במשך ימים ארוכים, מלווה לעיתים בטעם רע ו/או ריח מוזר מתכתי מאיזור העקירה. בהעדר טיפול מהיר האיזור הנ”ל עלול גם לעבור זיהום. הטיפול המתאים ברוב המקרים יבוצע במרפאה – הרופא יבצע של הפצע שטיפה עדינה במים פיזיולוגיים פושרים, ואז יניח חומרים מיוחדים עם או בלי פד גזה קטן בתוך הפצע. חומר נפוץ בשימוש הינו אלביאוג’יל (או חומרים דומים) שמכיל שמן ציפורן, הידוע ביכולתו להרגיע במהרה את הכאב הנ”ל. לעיתים יש לחזור על הטיפול מדי יומיים שלושה. ברוב המקרים לא לוקחים אנטיביוטיקה – רק אם יש זיהום חיידקי ומקבלים מרשם מהרופא. בעבר הייתה גישה שיש לגרד את הפצע מפנים וליצור קריש דם חדש – גישה זו פחות מקובלת כיום. במקביל לטיפול הנ”ל במרפאה מומלץ לקחת טיפול תרופתי משכך כאבים – בדרך כלל ממשפחת הNSAIDS, כמו אדביל פורטה, נקסין, נרוסין, איבוברופן, אדקס וכולי (בתנאי שין לכם מגבלה בריאותית עם הנ”ל), ואפשר לקבל מרפשם מהרופא לתרופות חזקות יותר ממשפחה זו כגון אתופאן, ארקוקסיה, קספו וכולי.
